למה חוגגים ראש השנה יומיים גם בארץ ישראל?

כל מי שגדל בארץ מכיר את הכלל: בחוץ לארץ עושים יומיים חג, בארץ יום אחד. פסח, סוכות, שבועות, כולם עובדים ככה. ואז מגיע ראש השנה ושובר את הכלל: יומיים מלאים, גם בארץ ישראל, גם בירושלים עצמה. למה דווקא החג הזה?

הכל מתחיל בירח

פעם לא היה לוח שנה קבוע. בית הדין בירושלים קידש כל חודש מחדש על פי עדים: שני אנשים שראו את הירח החדש היו באים להעיד, ובית הדין היה מכריז "מקודש". רק מאותו רגע נקבע מתי ראש חודש, ולפי זה מתי יחולו החגים של אותו חודש.

לרוב החגים זה הספיק. פסח חל ב-ט"ו בניסן, שבועיים אחרי שראש החודש כבר נקבע, אז היה זמן להודיע לכולם. אבל לראש השנה יש בעיה מובנית: הוא חל בראש החודש עצמו, א' בתשרי. החג מתחיל בדיוק ביום שבו רק מחכים לעדים.

היום שבו הלוויים התבלבלו בשיר

המשנה במסכת ראש השנה מספרת מה קרה: פעם אחת התעכבו העדים והגיעו רק אחרי הצהריים. בבית המקדש כבר לא ידעו איך לנהוג, והלוויים, שמלווים כל קורבן בשיר של אותו יום, אמרו את השיר של יום חול ביום שהתברר כחג.

אחרי אותה תקלה תיקנו חכמים תקנה: עדים מתקבלים רק עד שעת המנחה. הגיעו אחר כך? נוהגים קודש גם באותו יום וגם ביום שלמחרת. ומכיוון שאף אחד לא ידע מראש מתי יגיעו העדים, נהגו יומיים של קודש כל שנה, וגם בירושלים עצמה, במרחק הליכה מבית הדין.

אז למה זה נשאר עד היום?

במאה הרביעית לספירה קידש הלל השני את הלוח הקבוע שאנחנו משתמשים בו עד היום, וכל הספקות נעלמו: כל אחד יודע בדיוק מתי א' בתשרי. ובכל זאת חכמים השאירו את שני הימים של ראש השנה על כנם.

ההסבר שנתנו הוא מהיפים שיש: שני הימים של ראש השנה אינם יום ודאי ויום של ספק, אלא "יומא אריכתא", יום אחד ארוך של 48 שעות. קדושה אחת רצופה. זה גם ההבדל המהותי מהיום השני של שאר החגים בחוץ לארץ, שנשאר זכר לספק של הגולה. היומיים של ראש השנה הם לא ספק, הם החג עצמו.

ויש בזה גם היגיון פנימי: ראש השנה הוא יום הדין, והתורה קוראת לו "יום תרועה". יום כזה לא מצטמצם. יומיים של תפילה, של שופר ושל סעודות חג נותנים לימים הנוראים את הפתיחה שמגיעה להם.

מה זה אומר בפועל, השנה

• השנה (תשפ"ז) היום הראשון חל בשבת. ראש השנה נכנס ביום שישי בערב, 11.9, וכשהיום הראשון הוא שבת לא תוקעים בשופר. תקיעת השופר תישמע רק ביום השני, ראשון 13.9. שנה שלמה של ציפייה לקול הזה, והוא מגיע דווקא ביום השני.
• עורכים את שולחן החג פעמיים. הרבה משפחות עושות את סדר הסימנים בשני הלילות. איך עורכים ומה אומרים על כל סימן, במדריך שלנו על קערת ראש השנה.
• פרי חדש בלילה השני. בגלל השאלה אם שני הימים הם יום אחד ארוך, נוהגים להניח על השולחן בלילה השני פרי חדש שעוד לא אכלו העונה, או ללבוש בגד חדש, וברכת "שהחיינו" חלה גם עליו.
• נרות בשני הלילות. בלילה השני מדליקים אחרי צאת החג הראשון, מאש שכבר דולקת.

לבחור שופר לקראת החג

בשנה שבה כל התקיעות מתרכזות ביום אחד, השופר הוא הכוכב של החג. מי שתוקע בבית, למשפחה או בבית כנסת קטן, כדאי שיגיע לחג עם שופר שהוא כבר מכיר: כזה שנוח לו ביד, וקל לו להוציא ממנו קול.

אצלנו בחנות יש שופרות מהודרים בכמה גדלים, שנבחרו בדגש אחד: קלים לתקיעה. והחלק שהכי שווה לדעת: מי שמגיע לחנות ברמת גן מקבל גם הדרכה איך לתקוע, מנסה את השופר במקום, ויוצא עם כזה שהוא כבר הצליח להוציא ממנו תקיעה. את זה אי אפשר לעשות בהזמנה מהאינטרנט, וזה בדיוק ההבדל בין שופר שנשאר על המדף לשופר שתוקעים בו.

שאלות נפוצות

למה בחוץ לארץ כל החגים יומיים ובארץ רק ראש השנה?

היום השני בחוץ לארץ נקבע בגלל הספק: השליחים שהודיעו מתי קודש החודש לא הספיקו להגיע לקהילות הרחוקות. בארץ הספק הזה לא היה קיים, חוץ מראש השנה, שחל ביום קביעת החודש עצמו ולכן נהגו בו יומיים בכל מקום.

אם היום הראשון בשבת, מתי תוקעים בשופר?

רק ביום השני. בשבת לא תוקעים, גזירת חכמים שמא יטלטלו את השופר ברשות הרבים. השנה זה בדיוק המצב: התקיעות יישמעו ביום ראשון, 13.9.

צריך לעשות קידוש ו"שהחיינו" גם בלילה השני?

כן, עושים קידוש מלא עם "שהחיינו" בשני הלילות. בלילה השני נוהגים להניח פרי חדש או ללבוש בגד חדש כדי שהברכה תחול עליו בלי ספק.

רוצים להשלים את התמונה לקראת החג? קראו גם על מנהג הסכין החדשה, הסגולה לפרנסה, ואת כל כלי החג רואים בעמוד ראש השנה באתר. ומי שבאזור רמת גן, מוזמן לחנות הנשמה היהודית, ביאליק 37.

שתהיה שנה טובה ומתוקה!