סכין חדשה לראש השנה: הסגולה העתיקה לפרנסה טובה

יש מנהגים של ראש השנה שכולם מכירים: תפוח בדבש, רימון, שופר. ויש מנהג אחד שקצת נשכח, ובשנים האחרונות חוזר לשולחנות רבים: לקנות סכין חדשה לקראת ראש השנה, כסגולה לפרנסה טובה.

מאיפה מגיע המנהג

המקור המרכזי הוא ספר סגולות ישראל (מערכת ר', אות ד), שמביא בשם הרבי הקדוש רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב: שיקנה כל אחד בערב ראש השנה סכין חדש וישחיז אותו, ומסוגל לפרנסה על כל השנה.

בספר טעמי המנהגים מובא שהחוזה מלובלין היה מחלק סכינים למקורבים שלו בראש השנה, לסגולה לפרנסה, וכך מסופר גם בספר זכרון טוב בשם רבי יצחק מנשכיז. אותו מנהג היה אצל האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, שנהג לקנות סכין חדשה לכל אחד מבניו לפני החג.

הרעיון פשוט ועמוק. חז"ל אומרים שבראש השנה נקבעת הפרנסה של האדם לכל השנה. הסכין, שחותכת את הלחם, היא הכלי שדרכו הפרנסה מגיעה בפועל אל השולחן. סכין חדשה וחדה היא בקשה בלי מילים: שהפרנסה השנה תגיע חלק, בלי מאמץ מיותר ובלי מניעות.

וזה גם למה מקפידים שתהיה דווקא חדשה וחדה. לא סכין שנאבקת בלחם, אלא כזאת שחותכת בקלות. ככה רוצים שתיראה הפרנסה.

שלושה טעמים למנהג

שם הפרנסה. בספר מעשה יחיאל (פרשת בשלח) מובאת קבלה מהחוזה מלובלין להחזיק בראש השנה סכין חדה וחלקה, כנגד השם חת"ך, שהוא השם הממונה על הפרנסה ויוצא מסופי התיבות של הפסוק "פותח את ידך". ראש השנה הוא היום שבו הקדוש ברוך הוא חותך חיים וקצבה לכל בריותיו, ולכן זה הזמן לבקש על הפרנסה.

פירורים ועניות. בספר ליקוטי מהרי"ח מובא טעם פשוט לגמרי: סכין שאינה חדה עושה פירורים, ופירורים קשים לעניות. סכין חדה חותכת נקי ושומרת על כבוד הלחם.

זכר לעקידה. ויש שכתבו שקונים את הסכין דווקא בערב ראש השנה כרמז לעקידת יצחק שהייתה בראש השנה, שתעמוד לנו זכותה ביום הדין.

ומי שלא קונה חדשה

לא בכל החצרות הקפידו על זה. בבעלז, למשל, לא נהגו לקנות סכין חדשה לקראת החג, ויש שקשרו זאת למה שמובא בשם הבעל שם טוב שאין נותנים סכין במתנה. בהרבה בתים לא קונים סכין חדשה אלא משחיזים לפני החג את הסכינים שכבר יש בבית, וגם זה בכלל המנהג: העיקר סכין חדה וחלקה, בלי פגימות.

איך מקיימים את המנהג

• קונים את הסכין לפני החג, בימי חודש אלול או בערב ראש השנה עצמו.
• משתמשים בה בסעודות החג, לחיתוך החלה אחרי המוציא. יש שמייחדים אותה משם והלאה כסכין של שבת וחג.
• לא צריך סכין יקרה. העיקר שתהיה חדשה, חדה ומכובדת, כזאת שנעים להניח על שולחן החג.

איזו סכין מתאימה לשולחן החג

בחנות אצלנו המנהג מגיע בשני סוגים, וההבדל ביניהם הוא הידית: סכין עם ידית נירוסטה או ניקל, בקו נקי וקלאסי ובמחיר נוח, וסכין עם ידית בציפוי כסף, מהודרת יותר, שנראית על שולחן החג כמו כלי נוי לכל דבר. הציפוי כסף יקר מעט יותר, ומבחינת הסגולה שני הסוגים טובים באותה מידה.

הכי מתבקש: סכין לחלה, שמלווה את ברכת המוציא בכל שבתות וחגי השנה. מי שרוצה הידור ימצא את דגמי הציפוי כסף בשלושה עיצובים: שבת קודש, צמה ורקוע.

המנהג הזה הוא גם אחת המתנות החכמות שיש למי שמתארח בראש השנה: במקום עוד בקבוק יין, מביאים למארחים סכין חדשה לחלה ומצרפים בכמה מילים את הסיפור של הסגולה. מתנה שימושית, לא יקרה, ועם משמעות שנשארת הרבה אחרי הערב עצמו.

שאלות נפוצות

מתי קונים את הסכין החדשה?

בחודש אלול או בערב ראש השנה. העיקר שתהיה על השולחן בסעודות החג.

האם הסכין חייבת להיות יקרה?

לא. הסגולה מדברת על סכין חדשה וחדה, לא על מחיר. גם סכין של כמה עשרות שקלים מקיימת את המנהג בשלמות.

חייבים לקנות סכין חדשה, או שאפשר להשחיז?

שתי הדרכים קיימות. בספרים מדובר על קניית סכין חדשה והשחזתה, ובהרבה בתים פשוט משחיזים לפני החג את הסכינים שיש בבית. מה שחשוב הוא שהסכין תהיה חדה וחלקה, בלי פגימות.

מה עושים עם הסכין אחרי החג?

יש שמייחדים אותה לשבתות וחגים, ויש שמשתמשים בה כל השנה. אין בזה כלל מחייב.

סכין חדשה, שנה חדשה

בסוף, זה בדיוק היופי של מנהגי ראש השנה: לקחת חפץ יומיומי ולהפוך אותו לתפילה. את כל הסכינים רואים בעמוד סכין לראש השנה, ואת שאר כלי החג בעמוד ראש השנה באתר, ומי שבאזור רמת גן מוזמן לחנות הנשמה היהודית, ביאליק 37, לבחור מקרוב.

שתהיה שנת פרנסה טובה, ושנה טובה ומתוקה!